יום שישי, 19 ביוני 2009

חווית משתמש: טל אגם: מעבדי תמלילים למק

כל משתמש מק, או מי שחושב להיעשות אחד, מכיר את הקלישאה הבאה: "מקינטוש ועברית – זה לא הולך ביחד". ואם אין עברית, אז גם מעבדי תמלילים ודאי אין. מה יעשו כל אלה שקשורים קשר אדוק לתוכנות האופיס מבית מייקרוסופט? אפשר בכלל לעבור למקינטוש ולכתוב בעברית? וגם אם כן, עם אילו תוכנות? מערכת היחסים בין מערכת ההפעלה המקית OS X לבין שפת הקודש, לפחות בשנים האחרונות, היא טובה למדי, אבל קלישאות קשה להרוג וחששות עוד יותר. לכל מי שחושש או סתם סקרן, לפניכם רשימת מעבדי תמלילים למק שלא רק שעושים עבודה לא רעה, אלא גם מדברים היטב בעברית.

אופן אופיס
מעבד התמלילים מבית סאן מנסה לשווק את עצמו כבר שנים כתחליף החינמי המלא לחבילת אופיס של מייקרוסופט. לאופן אופיס קיימות שתי גרסאות למשתמשי המק. הגרסא הראשונה היא הגרסה הרשמית, מבית ”סאן“ - ”אופן אופיס 3“. הגירסה הנוספת היא ה“ניאו אופיס“, שמנסה לקחת את הקוד של האופן אופיס ולהפוך את חבילת התוכנות ל“טבעית“ יותר בעבור מערכת OS X. ה“ניאו אופיס“ נוצרה כדי לתת מענה לבעיה מוקדמת בחבילת האופן אופיס - מלבד הממשק ה“חלוני“ של החבילה המקורית, חבילת האופן אופיס השתמשה עד גרסתה האחרונה באימולאטור X11, שנועד לדמות בעבור המק רכיבים מסויימים של לינוקס, בהם משתמשת חבילת אופן אופיס. השימוש באימולאטור זה, שיצר פעמים רבות איטיות מרגיזה ובעיות תאימות שונות, הופסק בגרסתה האחרונה (3.0) של האופן אופיס. למעשה, כשמביטים היום בשתי הגרסאות, האופן אופיס והניאו אופיס, נראית הראשונה כמתקדמת יותר (גרסה חדשה של הניאו אופיס נמצאת בימים אלה בבטא מוקדמת).

גרסת אופן אופיס 3.0 התקדמה רבות בכל הקשור לממשק המשתמש ולתחושת הזריזות בעבודה על מק. בנוסף, כפיתרון חינמי היא תאפשר למשתמשי פיסי ותיקים להסתגל בקלות - התאימות שלה לפורמטים שונים והיכולת לייצא אותם (גם כן בפורמטים וצורות שונות) - מהווה יתרון בולט. יחד עם זאת, קיימות בחבילה אותן בעיות שקיימות גם בגרסתה למחשבי חלונות ולינוקס: התחושה היא שהאופן אופיס מנסה להיות ”כמו“ חבילת אופיס של מייקרוסופט, כולל התפריטים, אפשרויות הטקסט ועוד, במקום לספק פתרונות יצירתיים משל עצמה. כאמור, משתמשי אופיס הוותיקים ימצאו בה בקלות את כל מה שהם מבקשים, אבל התחושה שלי היא שמשתמשים אלה עברו אל המק כדי ליהנות ממה שיש למערכת ההפעלה שלו להציע, ולא כדי להשתמש בתוכנות שמזכירות כל כך את ממשקי מייקרוסופט הקלאסיים.

מבחינת העבודה השוטפת, גם כאן חל שיפור גדול מהגרסאות הקודמות של אופן אופיס. התוכנה מצליחה להתמודד עם טקסטים בעברית במהירות סבירה עד גבוהה, גם אם בכבדות ואיטיות יחסית לתוכנות אחרות. בניגוד למעבדי התמלילים האחרים שנסקרים בכתבה זאת, חבילת אופן אופיס מציעה תוכנות ואפשרויות נוספות, שנועדו להחליף לחלוטין את תוכנות אופיס של מייקרוסופט: תוכנה לניהול טבלאות (במקום אקסל), מצגות (במקום פאוורפוינט) וכלים נוספים.

חבילת אופן אופיס מוצעת בחינם, מה שמהווה יתרון חשוב. יחד עם זאת, מדובר בחבילה כבדה למדי, גם בנפח אותו היא תופסת מהדיסק הקשיח וגם בזריזות עבודתה. החבילה מנסה להציג את עצמה כתחליף ראוי ומלא לחבילת האופיס מבית מייקרוסופט, וייתכן שדבר זה הוא גם בעוכריה. מפתחי החבילה, כך נדמה, לא ניסו להמציא מספיק תכונות חדשות, אלא בעיקר ניסו להישתוות לתוכנות קיימות.
ציון: 7

ניסוס
בית התוכנה הותיק, שהציע מעבד תמלילים מצויין למערכות המוקדמות של המקינטוש, יצא בשנים האחרונות עם שתי גרסאות חדישות: Nisus Writer Pro ו-Nisus Writer Express. יתרונו הבולט של מעבד תמלילים זה הוא בממשק הנוח והאינטואיטיבי שלו, ובכך הוא כנראה מצטיין יותר מכל מעבדי התמלילים האחרים שנבדקו. הוא מציע אפשרויות מיוחדות ורבות של ניהול חישובי טבלאות, תוכן עניינים ועיצוב סגנונות קל ופשוט. יחד עם זאת, עדיין נמצאו באגים בבהכנסת תמונות לטקסט, ופתיחת מסמכי וורד מעוצבים התבצעה בצורה לא מדוייקת. כמו כן הורגשה כבדות מסויימת במסמכים עבריים העולים על 50 עמודים.

התוכנה יקרה למדי בגרסת הפרו (79$), שלמען האמת אינה מציעה הרבה ביחס לאחותה הזולה יותר (45$ לגרסת ה"אקספרס", 26$ לסטודנטים).
ציון: 8

מלל
תוכנה זאת, מבית האחים איל ואורי רדלר הישראלים, היא ללא ספק מעבד התמלילים היציב ביותר. בכל הבדיקות שנערכו, גם אם הורגשו סימני עייפות בכמה מניפולציות על טקסטים ארוכים, היא התאוששה מהר ואף פעם לא קרסה. יש לציין שהתוכנה נדמית גם כזריזה יותר ממתחרותיה.

הממשק של מעבד תמלילים זה הוא מיוחד, לא לטעמו של כל אחד אמנם, אך בהחלט מנסה להמציא מחדש את הגלגל בכל הקשור לעריכה וכתיבה של טקסטים. כתוצאה מכך, זמן הלימוד של המעבד ארוך מהממוצע, אם כי ההשקעה משתלמת. מדובר בתוכנה יעילה, שמנצלת טוב במיוחד את גדלי המסך המודרנים, ואף חוסכת זמן יקר בכל הקשור לעיצוב מסמכים. בשטח זה היא מציעה כלים רבים מספור. ”מלל“ קוראת היטב ובזריזות את כל הפורמטים המובילים של טקסט, ושומרת את הקבצים בפורמט עצמאי משלה, שנראה כזריז אף יותר.

בכל פרמטר כמעט, מלל טובה מרוב מתחרותיה במק, ועולה על הוורד של עולם הפיסי. מחיר התוכנה הוגן בעבור מה שהיא מציעה ($49, $35 לסטודנטים). ותוכנה ישראלית כבר אמרנו?
ציון: 9

Journler
מעבד תמלילים זה ממקד את עיקר תשומת ליבו בארגון הטקסטים לפי תאריכים ושעות. התוכנה בנויה כמעין תוכנת דוא"ל, כאשר הטקסטים הנכתבים בה ממויינים לפי תאריך, חשיבות, או סוג. כפי שאפשר לנחש, התוכנה נבנתה עבור כותבי יומנים או בלוגרים ופחות מתאימה לכותבי מסמכים המתאימים להדפסה על דפי A4. מי שמעוניין לכתוב את הרומן הגדול הבא, עדיף שיפנה לתוכנה אחרת. מחיר: 34.95$, 19.99$ לסטודנטים.
ציון: 7.5

TextEdit
מעבד התמלילים הביתי של המקינטוש, המגיע עם כל מערכות ההפעלה זה שנים רבות. למרבה הצער יש נטיה לבלבל את מעבד תמלילים זה עם ה-Word Pad הידוע לשמצה, המגיע בחינם עם כל מערכת הפעלה של מייקרוסופט. ה-TextEdit מורכב ומתוחכם בהרבה. אל תתנו לממשק הפשוט, יש שיאמרו הפרימיטיבי, להטעות אתכם. בחינה של שלל התפריטים והתוכנות מגלות מעבד תמלילים חזק, שאינו מאפשר אמנם עיצובים מרהיבים או יצירת פרקים ותוכן עניינים באופן אוטומטי, אך יספק בהחלט את רוב הסטודנטים או כותבי המכתבים הפשוטים. יש לציין שכתוכנה שמגיעה עם מערכת ההפעלה, היא לא דורשת תשלום נוסף.
ציון: 8.5

Scrivener
לפני שנסיים כדאי לדבר על פלא של ממש, תוכנה שדור שלם של תסריטאים, סופרים ועיתונאים פיללו להופעתה. את מעבד התמלילים Scrivener (עליו נכתבות שורות אלה), ניתן לכנות ”הפוטושופ של הסופרים“, ואכן, באתר החברה ניתן לקרוא את המלצותיהם של לא מעט סופרים ותסריטאים שכותבים את יצירותיהם על התוכנה. קשה לכסות את כל הפונקציות של Scrivener, בעיקר משום שהיא מאפשרת לכל אחד לכתוב בה איך שהוא רוצה; היא יכולה בכמה קליקים להפוך לדף פשוט של מעבד תמלילים ללא תפריטים, ובמספר קליקים נוספים לתוכנה למקצוענים, הכוללת: חלוקה ל“סצנות“ קטנות מהן יורכבו מסמכים גדולים (ניתן לבצע תצוגות מקדימות כדי לאחד את כל הקטעים; מערכת ניווט המאפשרת למיין מסמכים על פי מצב ההתקדמות שלהם או הקטגורייה שניתנה להם; יכולת להשתמש בתיקיית ”תחקיר“, היכולה להכיל מסמכי PDF, דפי אינטרנט, סרטים, תמונות וקבצים אחרים. בשלב העבודה ניתן לחלק את מסך התוכנה לשני חלקים (שימושי במיוחד לבעלי מסך רחב) ולהתבונן בשתי טיוטות זו לצד זו, או בדף תחקיר לצד המסמך אותו כותבים; ניתן לראות את כל חלקי המסמך (ה“סצנות“) על מעין לוח שעם ולשנות את הרכב המסמך על ידי גרירה של החלקים השונים, ניתן גם לצפות בתרשים המסמך בצורה של Outliner; ישנה אפשרות לצרף מילות מפתח, סימניות ורשימות כלליות שיצורפו לכל פרוייקט או מסמך; לבעלי יכולת הריכוז הנמוכה, מצב המסך המלא של התוכנה הוא יפה ושימושי במיוחד. הסיבה היחידה שהתוכנה לא מקבלת את הציון 10, היא שריבוי התכונות האלה יכול להיות מעט מאיים בתחילה, ועקומת הלמידה של התוכנה נוטה להיות גבוהה (לכותב שורות אלה לקח כמעט חודש כדי להשתלט על כל הפונקציות של התוכנה). יחד עם זאת, אתר התוכנה מספק מדריכים מצולמים וכתובים המסבירים באופן בהיר את כל האפשרויות הרבות, ומומלץ להתעכב עליהם.
מחיר: $39.95 ($34.99 לסטודנטים)
ציון: 9.5

מעבד תמלילים נוסף שמשווה פעמים רבות ל-Scrivener הוא מעבד התמלילים Ulysses. מעבד זה כולל תכונות רבות הנמצאות בתוכנה השניה (המעבד הושק שנים לפני Scrivener), וכולל גם פונקציות נוספות, כמו היכולת לכתיבה בלשוניות ותמיכה משוכללת יותר בהעלאה של חומרים ישירות לבלוגים ושירותי רשת אחרים. גם הממשק של ”יוליסס“ נוח למדי, אך אבן הנגף האמיתית של התוכנה היא המחיר שלה: כשמונים יורו לרישיון רגיל וארבעים יורו לרישיון סטודנטים. בשל הדימיון הרב בין Scrivener ל-Ulysses, עדיף ללכת על התוכנה הזולה (אך המעט טובה יותר), Scrivener.

מעבדי תמלילים נוספים תומכי עברית שאפשר להזכיר הם Bean החינמי, המתוחכם מעט יותר מ-TextEdit אך מתקשה מאוד במסמכים ארוכים, ואת WriteRoom המיוחד, המשחזר את מראה ה"דוס" עתיק היומין, אך יקר ביחס לפונקציות שהוא מציע.

כפי שראינו, קיימות לא מעט חלופות ראויות ואף טובות ביחס לוורד של עולם הפיסי. ודאי שהעבודה עם עברית או כתיבה במעבד תמלילים שידבר בשפת הקודש אינו מהוות סיבה להתרחק מעולם המק. אז קדימה, רוצו לכתוב.

הפוסט נכתב ע"י טל אגם - את טל אתם יכולים למצוא ב:
טל אגם - בלוג זמני
טוויטר - talagam@

6 תגובות:

Unknown אמר/ה...

סקירה מצויינת!

הערה אחת: זה לא אמולטור ל-X11, זה ממש X11 רץ על מק.

רייצ'ל אמר/ה...

ל Omer
לפי מיטב הבנתי X11 היא תוכנה שמדמה סביבת X Window, לכן אפשר לקרוא לה אימולאטור.

לפי ויקיפדיה:
אמולציה היא היכולת של תוכנה או התקן חומרה לחקות תוכנה או התקן אחרים.

בפוסט כתוב:
"חבילת האופן אופיס השתמשה עד גרסתה האחרונה באימולאטור X11"

לפי הבנתי:
X11 הוא אימולאטור.
יכול להיות שאתה הבנת: אימולאטור של X11

*אני מסכימה שמשהו בניסוח יכול לבלבל.

Roy אמר/ה...

נהנתי לקרוא, אהבתי את הסקירה

אור אמר/ה...

תודה! נתתי למלל עוד צ'אנס בגלל הכתבה והיא באמת אחלה תוכנה. קניתי אותה אתמול בלילה.

אנונימי אמר/ה...

נאו-אופיס (Neooffice) לא זקוקה ל- X11 ברקע, דבר שמקל משמעותית על המחשב. ראוי גם לציין שגם "אופן אופיס" וגם "ניאו אופיס" מכילות מודולים נוספים כגליון נתונים, ציור ומצגות.
יורם

בן אמר/ה...

האם Scrivener עובד טוב עם עברית ?